צמחים למרפסת דרומית: מה שורד את אוגוסט בקומה 1, ומה בקומה 12

בצהרי אמצע יוני השמש מעל תל אביב עומדת בגובה של כ-81 מעלות, לפי חישוב אסטרונומי. המרפסת של השכנים מלמעלה מצלה אז על רוב העומק של המרפסת שלכם. באמצע דצמבר השמש יורדת לכ-35 מעלות, לפי חישוב אסטרונומי, ונכנסת עד הקיר האחורי.

מי שממפה את המרפסת ביולי וקובע שהפינה הפנימית "מוצלת" יגלה בדצמבר שזה המקום הכי שמשי בבית. ובאוגוסט, העציץ שצמוד לקיר שסופג שמש כל היום עומד בתוך טאבון. אותה מרפסת, שתי מפות. ומי שבוחר צמח במשתלה לפי התווית "שמש מלאה" בוחר לפי אחת מהן בלבד.

איך יודעים אם המרפסת הדרומית שלכם באמת מקבלת שמש מלאה, ולמה המפה של יולי לא תקפה בדצמבר?

גובה השמש בצהריים הוא חשבון פשוט: 90 מעלות פחות קו הרוחב, ועוד נטיית השמש באותו יום. בתל אביב, בקו רוחב 32.1 צפון, גובה השמש ביום השוויון הוא כ-58 מעלות, לפי חישוב אסטרונומי. בבאר שבע ובחיפה ההפרש מתל אביב הוא בערך מעלה אחת או פחות (חישוב משוער), כך שהמספרים קרובים לכל עיר בישראל.

עכשיו לרצפה. נניח מרפסת בעומק 2 מטרים, ומעליה מרפסת זהה בגובה 2.6 מטרים. ביוני בצהריים השמש מגיעה לרצפה רק ברצועה של כ-40 סנטימטרים ליד המעקה. בדצמבר היא חודרת כ-3.7 מטרים: את כל המרפסת ועוד חלק מהסלון.

המשתלות מדברות בשלוש דרגות. שמש מלאה היא 6 שעות ויותר של שמש ישירה ביום. שמש חלקית היא 4 עד 6 שעות. צל הוא פחות מ-4.

את השעות סופרים, לא מנחשים. בודקים חמש פעמים ביום, משמונה בבוקר ועד ארבע אחר הצהריים, ומסמנים איפה נופלת שמש ישירה. את המרפסת מחלקים לשלושה אזורים: צמוד לקיר (חום מוחזר), ליד המעקה (שמש ורוח), ועומק המרפסת או הפינה שמתחת לתקרה (צל בקיץ, שמש בחורף).

הטעות הנפוצה היא למדוד ביום אחד בקיץ ולהסיק על כל השנה. בחורף העומק הופך לאזור הכי שמשי, ושם בדיוק החסה והפטרוזיליה מצליחות.

רשימת בדיקה לפני הנסיעה למשתלה:

• שעות שמש ישירה בכל אחד משלושת האזורים, בחמש הבדיקות.
• רוח: האם עציץ פלסטיק ריק זז או נופל ביום רגיל.
• ילדים קטנים, כלב או חתול בבית.
• מרחק מהברז: האם תגיעו עם צינור או תסחבו דליים ביולי.
• ניקוז: לאן הולכים המים מהעציץ, ומה מטפטף לשכנים מלמטה.
• עציצים כבדים ליד המעקה: מה תקנון הבית המשותף מתיר.

אילו צמחים מחזיקים שמש ישירה כל היום וגם פורחים בקיץ הישראלי?

תסתכלו על העלה, לא על התווית. עלים קטנים, שעירים, אפורים או שעווניים שייכים לצמח שהתפתח בקיץ ים-תיכוני בלי גשם, וזה בדיוק הקיץ של מרפסת דרומית.

הקבוצה הבטוחה:

• רוזמרין: כמעט בלתי שביר בשמש, זוחל או זקוף לפי הזן.
• לבנדר: פורח באביב ובתחילת הקיץ, ושונא שורשים רטובים.
• מרווה רפואית: תבלין ושיח נוי באותו עציץ.
• זוטה לבנה וקורנית מקורקפת: צמחי בר ישראליים, קטנים וריחניים.

אגבה ואלוורה אוגרות מים בעלים ומחזיקות שבועות בלי השקיה. האלוורה פחות קשוחה ממה שנדמה: ליד קיר לוהט באוגוסט העלים שלה מאדימים ונכווים. מעמידים אותה צעד אחד מהקיר.

ולצבע ביולי-אוגוסט:

• בוגנוויליה פורחת יותר כשמקמצים לה במים. מי שמשקה אותה בנדיבות מקבל שיח ירוק בלי צבע.
• פורטולקה פותחת פרחים בשמש וסוגרת אותם בצל. תנו לה את המקום הכי חם במרפסת.
• פלרגוניום פורח בשפע באביב ובסתיו ונח בשיא החום. הוא לא מת, הוא מחכה לספטמבר.

העמדה שלנו: פטוניות ופרחי עונה מהמשתלה הם קנייה של חודש-חודשיים. במרפסת דרומית חשופה הם נשרפים ביולי. מי שרוצה צבע כל הקיץ בונה על בוגנוויליה ופורטולקה, ומשאיר את פרחי העונה לחורף.

מה שותלים במרפסת דרומית בקומה גבוהה, כשהרוח מייבשת ומפילה עציצים?

בקומה 12 השמש היא רק חצי מהבעיה. הרוח מושכת לחות מהעלים ומהאדמה שבעציץ, ושוברת גבעולים רכים. צמח שמתויג "שמש מלאה" לא בהכרח מחזיק רוח, והתווית לא אומרת על זה מילה.

למעלה עובדים צמחים נמוכים עם עלים קטנים וקשים: רוזמרין זוחל ולבנדר, זוטה לבנה בעציץ משלה, ואגבה אחת בפינה. פלרגוניום גבוה נשבר. בוגנוויליה שלא נקשרה לסורג הופכת למפרש.

העציץ חשוב כמו הצמח:

• רחב ועם מרכז כובד נמוך. עציץ צר וגבוה עם שיח מעליו מתהפך במשב הראשון, וגם עציץ קל ורחב עף.
• שום דבר לא תלוי על הצד החיצוני של המעקה. מה שנופל מקומה גבוהה פוגע במי שעובר למטה.
• שכבת חיפוי של חצץ או רסק קליפות, 3 עד 5 סנטימטרים על פני האדמה, מאטה את ההתייבשות ומונעת מהאדמה לעוף.
• טפטוף עם מחשב השקיה קטן. בשרב עם רוח מזרחית יבשה, השקיה ביד פעם ביום לא מספיקה לעציץ קטן.

הטעות היקרה: מונסטרה או בננת נוי בקומה גבוהה. אחרי כמה ימי רוח העלים הגדולים נקרעים לרצועות. את אלה משאירים לקומה נמוכה ומוגנת, או לסלון.

מה מתאים למרפסת דרומית בקומה נמוכה שסופגת חום מהקירות ומהרחוב?

בקומה 1 הבעיה הפוכה: מעט רוח והרבה חום מוחזר. קיר בטון או אבן שעומד בשמש כל היום משחרר חום עד הערב, ריצוף בהיר מחזיר אור אל העלים מלמטה, והאוויר כמעט לא מתחלף.

מה הולך לכל אחד משלושת האזורים:

• צמוד לקיר (חום מוחזר): בוגנוויליה ואגבה, ולידן רוזמרין. כולן נהנות מהחום הזה.
• ליד המעקה (שמש ורוח): לבנדר ופורטולקה, ובין העציצים זוטה לבנה וקורנית.
• עומק המרפסת או מתחת לתקרה (צל בקיץ, שמש בחורף): חסה ופטרוזיליה בחורף, בזיליקום בקיץ.

עציץ פלסטיק שחור בשמש של אוגוסט מחמם את האדמה עד שהשורשים בצד הדרומי מתבשלים. עדיף חרס או עציץ בהיר, על רגליות קטנות שמרימות אותו מהריצוף הלוהט.

ויש לקומה הנמוכה גם הפתעה. נניח שמול מרפסת בקומה 1 ברמת גן עומדים פיקוסים ותיקים: מהצהריים והלאה הם מצלים, והמרפסת "הדרומית" מקבלת אולי 4 שעות שמש. הכיוון לבדו לא מבטיח שמש מלאה. השעון כן.

מסנן התאמה: שלוש שאלות ומתג אחד

1. כמה שעות שמש ישירה יש באזור? פחות מ-4: זו לא מרפסת שמש בעונה הזו. מגדלים פטרוזיליה ונענע ובודקים שוב בדצמבר, כשהשמש הנמוכה נכנסת עמוק יותר. 4 עד 6: ממשיכים לשאלה 3. 6 ומעלה: ממשיכים לשאלה 2.
2. באיזו קומה? נמוכה (1-3, חום מוחזר), ביניים (4-8) או גבוהה (9 ומעלה, רוח).
3. באיזו עונה שותלים? סתיו-חורף או אביב-קיץ.
4. יש בבית ילדים קטנים או חיות? אם כן, מוציאים מכל רשימה לבנדר, פלרגוניום, פורטולקה ואלוורה, ומוסיפים רוזמרין, מרווה, זוטה וקורנית.

התוצאות:

• 4-6 שעות, סתיו-חורף: חסה, פטרוזיליה, כוסברה ושמיר בעומק, ורוזמרין עם מרווה בחלק השמשי ליד הקיר.
• 4-6 שעות, אביב-קיץ: בזיליקום ופלרגוניום, ומרווה בצד.
• 6+ שעות, קומה נמוכה, אביב-קיץ: בוגנוויליה ואגבה ליד הקיר, פורטולקה עם רוזמרין ליד המעקה, ובעומק בזיליקום ועגבניות שרי.
• 6+ שעות, קומה נמוכה, סתיו-חורף: רוזמרין ומרווה ליד הקיר, ובעומק חסה ופטרוזיליה.
• 6+ שעות, קומת ביניים, אביב-קיץ: בוגנוויליה, פורטולקה, פלרגוניום, עגבניות שרי ובזיליקום.
• 6+ שעות, קומת ביניים, סתיו-חורף: שתילת רוזמרין, לבנדר, מרווה, זוטה וקורנית, ולצדם חסה ורוקט.
• 6+ שעות, קומה גבוהה, אביב-קיץ: רוזמרין, לבנדר, זוטה, קורנית ואגבה, בעציצים כבדים ונמוכים.
• 6+ שעות, קומה גבוהה, סתיו-חורף: אותם רב-שנתיים, ועכשיו זה הזמן לשתול אותם. ירקות עלים רק בפינה שמוגנת מהרוח.

אילו תבלינים וירקות מצליחים בשמש מלאה, ומה מגדלים בכל עונה?

מרפסת דרומית היא שתי גינות ירק בשנה. מי שמקפל אחרי הקיץ מפסיד דווקא את העונה הקלה.

• כל השנה: רוזמרין, מרווה, זוטה, קורנית ואורגנו. שמש מלאה, השקיה מעטה.
• קיץ, שתילה במרץ-אפריל: בזיליקום, עגבניות שרי, פלפל חריף וחציל. עגבנייה מרגישה טוב בעציץ של כ-20 ליטר לפחות, ובשיא הקיץ היא צריכה השקיה תכופה, בערך יומית.
• חורף, נובמבר עד פברואר: חסה, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר ורוקט. בקיץ הם עולים מהר לפריחה ונעשים מרים. בחורף הם מקבלים את השמש הנמוכה בלי צריבה.

קחו אדנית מלבנית של 60 סנטימטרים. בנובמבר נכנסים אליה ארבעה-חמישה שתילי חסה ושורת רוקט. במרץ, כשהחסה מתחילה לעלות לפריחה, מחליפים אותה בשני שתילי בזיליקום. אותו מקום, שתי עונות, אפס עציצים חדשים.

אילו צמחים חסכוניים במים, כולל צמחי בר ישראליים, מתאימים לעציצים בשמש?

רשות המים ממליצה על גינון חסכוני: צמחים ים-תיכוניים ומקומיים, והשקיה בטפטוף בשעות הקרירות (נכון ל-2026, לפי הערכה). ההמלצות נכתבו לגינות, ובמרפסת הן תקפות עוד יותר.

בעציץ אין לשורשים לאן לברוח. גם צמח חסכוני יצטרך בשרב השקיה כל יום-יומיים. החיסכון לא בא מהשקיה נדירה. הוא בא מצמח שמחזיק יובש בין השקיה להשקיה בלי לקרוס.

צמחי בר מקומיים שמצליחים בעציץ בשמש:

• זוטה לבנה
• קורנית מקורקפת
• מרווה משולשת
• אזוב מצוי (זעתר)
• צתרה ורודה

ורקפת שנחפרה בטיול? כנראה עבירה, כי הרקפת מוגנת (נכון ל-2026), וגם בזבוז: היא צומחת בין סלעים מוצלים ונחה בקיץ.

מתי הכי כדאי לשתול במרפסת דרומית, בסתיו או באביב?

רב-שנתיים ים-תיכוניים שותלים בסתיו, באוקטובר-נובמבר. צמחי קיץ טרופיים ושנתיים שותלים באביב, במרץ-אפריל.

השורה התחתונה שלנו: האינסטינקט הוא לנסוע למשתלה באביב, כשהיא מלאה פרחים ומזג האוויר מזמין. לרוזמרין וללבנדר זה התזמון הגרוע. שתיל שנכנס לעציץ במאי פוגש את השרב הראשון עם שורשים בגודל של הגביע מהמשתלה. שתיל שנשתל בנובמבר מקבל כ-6 חודשים של חום מתון לבנות שורשים לפני שיא השמש ביוני. מי שקורא את זה באוקטובר או בנובמבר נמצא בדיוק בחלון.

בוגנוויליה היא החריגה. היא רגישה לקור ולשורשים רטובים וצריכה חום כדי להתחיל לצמוח, ולכן אותה שותלים באביב.

ביולי-אוגוסט לא שותלים בכלל, ובימי שרב לא מדשנים. דשן על שורשים במצוקה מזיק יותר משהוא עוזר.

איך שומרים על הצמחים בשרב, ומה עושים איתם בחורף?

השקיה בצהריים על עלים חמים מבזבזת מים לאידוי ולא מצננת את השורשים. עציצים קטנים עוברים מהקיר ומהמעקה לעומק המרפסת עד שהשרב נשבר. ומספריים נשארים במגירה: העלים החיצוניים מצלים על הפנימיים.

עלים שמתייבשים מהשוליים בתוך יום אחד מעידים על חום ורוח, לא על מחלה. התגובה הנכונה היא מים וצל. ריסוס ודשן רק מוסיפים נזק.

בחורף ההיגיון מתהפך. מצמצמים השקיה ובודקים שאף עציץ לא עומד בצלחת מלאה מים. רטיבות קבועה בשורשים הורגת לבנדר ורוזמרין יותר מכל לילה קר.

בסוף פברואר ובמרץ גוזמים. את הלבנדר מקצרים בכשליש, בלי להגיע לעץ החשוף. רוזמרין ובוגנוויליה רק מעצבים. תבלינים חורפיים שעלו לפריחה הולכים לקומפוסט ומפנים מקום לבזיליקום.

אילו צמחים לא כדאי להכניס למרפסת, כי הם רעילים לילדים ולחיות או פולשים לטבע?

הרדוף הנחלים נפוץ מאוד בגינות ציבוריות בישראל, והוא רעיל מאוד בכל חלקיו. בבית עם ילדים קטנים או כלב שלועס הכול, הוא לא עולה למרפסת.

נכון ל-2026, צמחים כמו אלוורה ופלרגוניום מופיעים ברשימת הצמחים הרעילים של ASPCA לחתולים ולכלבים. בבית עם חתול שמכרסם עלים עדיף רוזמרין, מרווה, זוטה וקורנית.

יש צמחים שהבעיה שלהם בכלל לא במרפסת, אלא בטבע שמחוץ לה. נכון ל-2026, צמחים כמו פניסטום ולנטנה מוזכרים ברשימות צמחים פולשים בישראל. הם בורחים מהעציץ, משתלטים על שטחים פתוחים ודוחקים צמחי בר.

בעינינו אין סיבה לקנות אף אחד מהם. לכל אחד יש חלופה שמחזיקה אותה שמש בדיוק, בלי לשלוח זרעים לשטח הפתוח.