צמחים למרפסת צפונית: מה ישרוד אצלכם לפי הקומה והבניין ממול

ב-21 ביוני השמש זורחת בצפון-מזרח, ומרפסת צפונית פתוחה בתל אביב מקבלת שמש מהזריחה, בערך ב-5:35, ועד שעה מוקדמת בבוקר (הערכה). ב-21 בדצמבר היא מקבלת אפס דקות. כך קלתיאה שנקנתה בחורף ונראתה מושלמת בצל מגיעה ליוני עם קצוות חרוכים, והבעלים בטוחים שהשקו לא נכון. השמש זזה. המרפסת נשארת במקום.

בעינינו הכיוון הוא רק חצי מההחלטה. את החצי השני קובעת הקומה, ובעיקר מה שעומד מולכם. והרוצח מספר אחת של צמחים במרפסת צפונית הוא בכלל עודף מים, לא מחסור באור.

האם מרפסת צפונית מקבלת שמש בכלל, ומתי בשנה?

לפי מרכז הגינון, מרפסת צפונית היא המוצלת ביותר: יש בה אור, אבל כמעט אין שמש ישירה. המילה החשובה כאן היא "כמעט".

לפי חישוב אסטרונומי, בקו הרוחב של תל אביב (כ-32 מעלות צפון) השמש ב-21 ביוני נמצאת מצפון לקו מזרח-מערב פעמיים ביום (הערכה):

• בבוקר: מהזריחה, בערך 5:35, עד בערך 9:30 (הערכה).
• אחר הצהריים: מ-15:45 בערך עד השקיעה, בערך ב-19:50 (הערכה).

על הנייר אלה עד כ-4 שעות בבוקר ועוד כ-4 בערב. בפועל השמש מגיעה מהצד, בזווית חדה לחזית הבניין. במרפסת שקועה בין קירות צד נכנסת רק רצועה של אור, והיא נשארת בקצה הפתוח שעה עד שלוש. התוצאה: חצי מרפסת עם שמש בוקר, וחצי בצל מלא.

בערך בין 23 בספטמבר ל-20 במרץ השמש זורחת דרומית לנקודת המזרח ושוקעת דרומית למערב. היא לא עוברת לצד הצפוני בכלל. בחורף אין במרפסת צפונית שמש ישירה, רק אור שמגיע מהשמיים ומהקירות שממול.

עכשיו הסף. לפי מרכז הגינון מרפסת נחשבת שמשית רק מ-6 שעות שמש ישירה ביום, והשמש החזקה ביותר, במיוחד בקיץ, הולכת למרפסות דרומיות ומערביות. בפועל מרפסת צפונית לא מגיעה לשם גם ביוני. בזיליקום ועגבניות שרי צריכים שמש מלאה. אצלכם הם יימתחו לכיוון האור ויתדלדלו.

כלומר בקיץ יש שמש, אבל רק בפינות מסוימות. השאלה היא באילו.

איך בודקים בבית כמה אור המרפסת שלכם מקבלת לפני שקונים צמחים?

לפי אדנית, רגע לפני שהולכים למשתלה כדאי לבדוק כמה שמש ישירה יש, כי לפעמים חצי מהמרפסת חשוף לשמש ישירה לכמה שעות. מה שצריך: דף לבן וגיר, ואת היד שלכם. בוקר אחד וערב אחד.

1. מבחן צל היד. מחזיקים יד כ-30 ס"מ מעל דף לבן, בדיוק במקום שבו יעמוד העציץ, ומסתכלים על הצל:
   • צל חד עם קצוות ברורים: פוגעת שם שמש ישירה. הדרגה היא שמש בוקר וערב.
   • צל רך, שקווי האצבעות עדיין נראים בו: צל בהיר.
   • צל חלש שבקושי רואים, או שאין צל בכלל: צל מלא.
2. בשעות הנכונות. בקיץ כדאי לבדוק בערך בין 7:00 ל-9:00 ובין 17:00 ל-19:00, כשהשמש נמצאת בצד הצפוני (הערכה).
3. גיר על הרצפה. מסמנים את השטח שבו יצא צל חד. אותה מרפסת יכולה לקבל שתי קבוצות צמחים.
4. הבניין ממול. עומדים בפינת המרפסת ומסתכלים למעלה. אם הבניין מסתיר את רוב השמיים, יורדים דרגה אחת: מצל בהיר לצל מלא.

קוראים את זה בנובמבר? עכשיו כל המרפסת תצא צל מלא, וזה יישאר כך עד סוף מרץ. קונים לפי צל מלא, ובמאי חוזרים על הבדיקה לפני שמזיזים צמח רגיש לפינה המוארת.

באותו סיבוב בודקים עוד שלושה דברים:

• רוח: האם דלת המרפסת נטרקת, האם עלים ושקיות מצטברים בפינה, ומאיזה צד הם מגיעים.
• ניקוז: שופכים כוס מים על הרצפה ובודקים לאן היא זורמת ואם יש פתח ניקוז.
• חיות וילדים: מי בבית עלול ללעוס עלה.

עם הקומה ודרגת האור ביד, ועם הידיעה מה הרוח עושה לדלת, אפשר לבחור.

אילו צמחים מתאימים בדיוק למרפסת שלכם, לפי קומה ובניין ממול?

שלוש שאלות מובילות לאחת מארבע קבוצות:

1. באיזו קומה? נמוכה (קרקע עד 3), אמצעית (4 עד 9) או גבוהה (10 ומעלה).
2. כמה רוח? מוגנת, משבים מהצד, או רוח שטורקת את דלת המרפסת.
3. מה יצא במבחן הצל? שמש בוקר וערב, צל בהיר, או צל מלא (כולל בניין שמסתיר את רוב השמיים).

הניתוב: קומה גבוהה, או רוח שטורקת את הדלת בכל קומה, מובילות לקבוצה ג. אחרת, צל מלא הוא קבוצה א וצל בהיר הוא קבוצה ב. הפינה שקיבלה צל חד בקיץ היא קבוצה ד, ושאר המרפסת הולכת לפי התשובות האחרות.

קבוצה א: צל מלא, מוגן. לפי מרכז הגינון כאן הולכים על עלווה ומרקם: שרכים ובגוניות, וקיסוס לקיר. ברשימת צמחי הצל של מרכז הגינון מופיעים גם שרך בוסטון, קלתיאה, מרנטה, קולאוס, דרצנות ודיפנבכיה. מי שרוצה צמח בר ישראלי יכול לשקול שרך שערות שולמית, שגדל בטבע ליד מעיינות ועל קירות לחים. השקיה: מעט, ורק כשהאדמה יבשה בעומק.

קבוצה ב: צל בהיר, רוח בינונית. פילודנדרון לב-פיל וסינגוניום, שלפי מרכז הגינון משגשגים בצל ונשפכים יפה מעציץ תלוי או מאדנית. קיסוס החורש, שלפי מרכז הגינון עמיד, קל לגידול ומטפס על כל תמיכה. לפריחה בצל ממליצה אדנית על אנטוריום וספטפיליום, ולספטפיליום עמידות גבוהה ופריחה לבנה. רקפת מצויה, צמח בר ישראלי שגדל בצל סלעים ופורח בחורף, מתאימה לצל. נכון לנובמבר 2026, הרקפת מוגדרת בישראל ערך טבע מוגן, ולכן קונים אותה רק ממשתלה. השקיה: כשהשכבה העליונה מתייבשת.

קבוצה ג: קומה גבוהה וחשופה. אדנית מציעה לפינות מוצלות מונסטרה, זמיה, דרצנה מרגריטה וסנסיווריה. המלכודת היא המונסטרה: העלים הגדולים שלה נקרעים ברוח, ומקומה רק בפינה מוגנת. הבחירה הבטוחה בעינינו היא אספידיסטרה וסנסיווריה, עם עלים עבים שלא נשברים. השקיה: בקיץ בודקים באצבע פעמיים בשבוע, כי הרוח מייבשת.

קבוצה ד: הפינה עם שמש בוקר וערב. כאן מקומם של תבלינים שמסתפקים בשמש חלקית, כמו נענע ופטרוזיליה. הם אוהבים אדמה לחה יותר מכל השאר. בחורף, כשהשמש נעלמת מהפינה, הם מאטים את הצמיחה.

בקומה 14 הצמח הנכון הוא רק חצי מהעבודה.

אילו צמחי צל שורדים רוח חזקה בקומה גבוהה, ואיך מגינים עליהם בלי לסגור את המרפסת?

לפי מרכז הגינון, מרפסת חשופה לרוח הרבה יותר מגינת קרקע, במיוחד בקומות גבוהות. רוח חזקה מייבשת צמחים מהר, שוברת ענפים עדינים והופכת עציצים קלים. הצל לא מגן מזה. בקומה גבוהה הכלל "צל אומר מעט מים" נשבר, ועציץ בצד הרוח מתייבש בקיץ מהר ממה שמצפים ממרפסת צפונית.

הפתרון של מרכז הגינון בנוי משלושה חלקים: צמחים חסונים וגמישים, עציצים רחבים ויציבים במקום גבוהים וצרים, ומגן רוח עדין מצמחייה צפופה או מרשת הצללה.

בעינינו: מתחילים מהעציץ, לא מהצמח. עציץ רחב ונמוך צמוד לקיר נשאר במקום, ושורה של אספידיסטרה או קיסוס על סבכה בצד שממנו נושבת הרוח מגינה על הקלתיאה שמאחוריה.

נניח שאתם גרים בקומה 14 ברמת גן, והרוח נכנסת מהצד המערבי של המרפסת. בצד הזה מעמידים שלושה עציצים רחבים של אספידיסטרה וסנסיווריה, צמודים זה לזה. מאחוריהם, בפינה המזרחית, יש מקום לשרך בוסטון או לקלתיאה. בלי השורה הזאת העלים הדקים שלהם יתייבשו וייקרעו כבר בקיץ הראשון.

הטעות הנפוצה: עציצים תלויים על המעקה בקומה גבוהה. הם מתנדנדים ומתייבשים ראשונים, ועציץ שנופל מקומה 14 מסכן אנשים ברחוב. בקומות גבוהות העציצים עומדים על הרצפה, בצד הפנימי של המעקה.

כמה להשקות במרפסת צפונית, ומה מכניסים הביתה בחורף?

לפי מרכז הגינון, במרפסת צפונית המים מתאדים לאט, ולכן צריך להיזהר מהשקיית יתר. שורשים שעומדים במים נרקבים, והעלים מצהיבים ונובלים.

הבדיקה, גם היא לפי מרכז הגינון: מכניסים אצבע כמה סנטימטרים לאדמה ומשקים רק כשהיא יבשה בעומק. במרפסת מוצלת בחורף זה יכול לצאת פעם בשבוע, או אפילו פעם בשבועיים.

עוד שני כללים:

• את הצלחת שמתחת לעציץ מרוקנים חצי שעה אחרי ההשקיה. מים שעומדים בצלחת הם השקיית יתר שלא נגמרת.
• עציץ עם חור ניקוז ואדמה אוורירית. כלי דקורטיבי בלי חור שומר מים בתחתית, בדיוק איפה שהשורשים נרקבים.

בחורף, בירושלים ובגליל, מכניסים קלתיאה ואנטוריום הביתה עם הלילות הקרים הראשונים. במישור החוף הם יכולים להישאר בחוץ, צמודים לקיר ומוגנים מרוח.

גם הכיוון ההפוך עובד: סנסיווריה, ספטפיליום, פילודנדרון ושרכים שגדלו בסלון יכולים לעבור למרפסת צפונית. מעבירים בהדרגה, ומתחילים בשבוע בפינה המוגנת ביותר. צמחים שזקוקים לשמש מלאה נשארים ליד חלון דרומי.

לפני שמסדרים הכל, עוד בדיקה אחת: מי מהם מסוכן לחתול.

אילו צמחי צל למרפסת רעילים לחתולים ולכלבים, ומה לא לשתול בכלל?

רוב צמחי הצל הפופולריים במשתלות רעילים לחיות מחמד. נכון לנובמבר 2026, לפי מאגר הצמחים של ASPCA, צמחים מסוימים מהרשימה רעילים לחתולים ולכלבים:

• דיפנבכיה ופילודנדרון
• סינגוניום ומונסטרה
• ספטפיליום ואנטוריום
• קיסוס החורש ודרצנה
• סנסיווריה ובגוניה
• קולאוס ורקפת
• נענע

נכון לנובמבר 2026, שרך בוסטון, קלתיאה, מרנטה ואספידיסטרה מופיעים במאגר ASPCA כלא רעילים.

השורה התחתונה שלנו: בבית עם חתול שמכרסם עלים, המרפסת נבנית משרך בוסטון ומרנטה, ובצד הרוח אספידיסטרה. דיפנבכיה לא נכנסת בכלל. לפי מקורות רפואיים, המוהל שלה עלול לגרום לצריבה ולנפיחות בפה, ולכן יש להרחיקה מפעוטות. אצל ילדים קטנים הסכנה היא לעיסת עלים, ולכן את הצמחים הרעילים מעמידים מחוץ להישג יד, על מדף גבוה צמוד לקיר.

ומה לא לשתול: טרדסקנטיה (Tradescantia fluminensis), צמח תלוי פופולרי לצל, וודליה זוחלת (Sphagneticola trilobata), כיסוי קרקע שנמכר הרבה במשתלות. ענף שנופל מהמרפסת לגינה שלמטה משתרש וממשיך להתפשט שם. מי שרוצה מראה נשפך מעציץ תלוי יקבל אותו מפילודנדרון לב-פיל.